המפה האלוהית

השאיפה לראיית האל ליוותה את תורת הסוד היהודית לדורותיה, על אף שהדמיית אותה ראייה השתנתה בהתאם לתפיסות תיאולוגיות שונות מדור לדור ומקום למקום. מרכזיותה של הראייה במסורות קבליות מרכזיות החל במאה ה-12 העסיקה חוקרים רבים החל ממחקריו של גרשום שלום ועד החוקרים החשובים של ימינו אנו, ביניהם חביבה פדייה, אליוט וולפסון, ומשה אידל. אחד ממאפייניה של הקבלה הינה הדמיית האל בצורה מבנית-אובייקטיבית: האלוהות מובנת כמן מכונה בעלת תכונות דינמיות אך גם מרחביות. בדומה לתפיסת מערכות השמים האסטרונומיות-אסטרולוגיות, המערכת האלוהית נתפסה כנתונה למיפוי ולהמשגה וויזואלית.

עד כה, מסיבות שאין טעם להרחיב עליהן כעת, חוקרים התענינו בעיקר בפן המנטלית-דמיונית – ה״וויזואליזציה הפנימית״ – של המאפיין המרכזי הזה של הקבלה. רק בשנים האחרונות, בעיקר הודות למחקר החלוצי שנעשה במסגרת ״מפעל האילנות״ בראשות ד"ר יוסי חיות באוניברסיטת חיפה, הושקעו מאמצים אדירים בחקר הביטוי הגראפי-ציורי – ה״דיאגרמתי״ – של מגמה זו בספרות הקבלית לדורותיה. המחקר כולל איסוף, מיון, קטלוג, העתקה, וההדרה של מאות כתבי יד קבליים דיאגרמתיים.

כעת, לאחר מספר שנים של מחקר יסודי של תרשימים קבליים בתמיכת האקדמיה הישראלית למדעים, שבמהלכן הכינו אנשי הצוות מאמרים ומהדורות מדעיות, והקימו מסד נתונים רחב ומפורט של מאות פריטים, מפעל האילנות מבקש לייצור פלטפורמה דיגיטלית משוכללת שתנגיש לראשונה את העושר והעומק של הציור הקבלי לדורותיו בפני החוקרים והציבור הרחב כאחד: Maps of God.

 

Maps of God – הצעה לאנציקלופדיית רשת

במסגרת מפעל האילנות עד כה נבנה מסד נתונים בשיתוף עם המרכז למדיה דיגיטלית בספריית אוניברסיטת חיפה. המסד – שכבר ״אונליין״  מרַכז מאות סרטוטים קבליים החל מהמאה השלש עשרה ועד המאה העשרים שנמצאים בעשרות ספריות, מוזיאונים ואוספים פרטיים ברחבי העולם: מגילות וספרים, כתבי יד ודפוסים, סרטוטים פשוטים ומורכבים ומתייג אותם לפי מגוון גדול של קריטריונים היסטוריים, רעיוניים, חומריים, וכמובן גראפיים.

שיאו של מפעל האילנות נותר לפנינו: פרויקט דיגיטלי – אתר – שביכולתו לנצל את כל המידע המחקרי הרב שנאסף עד כה במאגר אודות הציור הקבלי תוך כדי שילובו והנגשתו בעטיפה גראפית ידידותית ואינטראקטיבית.

הדרך העיקרית להצגת הידע תהיה דרך התרשימים עצמם, כלומר דרך אינטראקציה עם גרסאות ״חיות״ של תרשימים קבליים מובחרים. במידה רבה, התרשים הקבלי הינו מפה של העולם האלוהי. כיוון שכך, מסתבר שהאתגרים הטכנולוגים העומדים בפנינו דומים אם לא זהים לאלו שעומדים בפני חוקרים שניסו בשנים האחרונות לפתח אתרים המוקדשים להצגת מפות היסטוריות מקוונות המשמשות כפורטלים למידע אנציקלופדי אודות המקומות המוצגים בהן. למזלנו, קיימת אנציקלופדיית רשת אחת שבה ניתן לראות יישום של גישה דיגיטלית חדשנית לחומרים וויזואליים המקבילים במידה רבה לאלו שלנו: :The Map of Early Modern London (MoEML), שנעשה על ידי The University of Victoria. באתר ניתן לתור בלונדון של המאה ה-16 דרך מפה היסטורית בת הזמן, שבה, בין היתר, המעיין חופשי להציע על כל מרכיב ודרכו לקבל מידע עשיר. מומלץ מאוד להיכנס לאתר על מנת להתרשם ולהבין את מטרתנו. התמזל מזלנו עוד יותר בזה שהפרויקט של אוניברסיטת וויקטוריה בנוי בקוד חופשי (פתוח), ושבעקבות הסכם שיתוף פעולה בינינו, טכנולוגיה זו עומדת לרשותנו להתאמה לצרכים הייחודיים של מפעל האילנות.

Maps of God יכלול שני מרכיבים עיקריים:

  • מפה אקטיבית של מספר אילנות קבליים
  • אנציקלופדיה של דיאגרמות קבליות

באתר יהיו כמה תמונות בעלות חשיבות מיוחדת של אילנות קבליים. תמונות אלו יהפכו להיות 'מפות חיות' – בהן הצופה יוכל לקבל מידע על המרכיבים השונים בהן בלחיצת כפתור. כל מרכיב שבתרשים יסומן כ״שטח חם״ שבו טמון לינק; מדובר בתיוג בתוך אובייקט וויזואלי מורכב. בלחיצת כפתור, תעמדנה בפני המעיין אופציות מגוונות, החל התעתיק הטקסט, תרגומו, והסברו, ללינקים לתרשימים אחרים שבהם מופיע אותו מרכיב. כך התרשים עצמו משמש פורטל לאנציקלופדיה עתירת מידע.

כשלעצמה, האנציקלופדיה תכלול מידע היסטורי, רעיוני, תרבותי וגראפי מפורט אודות ״משפחות״ כתבי יד עיקריות של תרשימים קבליים. בנוסף, המעיין ימצא הסבר של כל המרכיבים השכיחים שבתוכם, מידע על הסופרים-ציירים שיצרו אותם, הצגה היסטורית-וויזואלית של דרכי התפתחותם וזיקתם אחד לשני. בדומה ל'ויקיפדיה', הצגתו של כל פריט תכלול לינקים למרכיבי ידע שונים, וכמובן קישורים למסד הנתונים.

כך לדוגמה: אדם יוכל לתוּר במפת אלוהות המכונה ״היריעה הגדולה״ – תרשים רנסנסי מרשים ביותר, הכתוב על קלף אנכי ארוך (ראו עותק אחד, כ״י אוקספורד 1949 משמאל.)

דרך התמונה החיה של ה״אילן״ הזה, יוכל הקורא לגלות את המאפיינים הייחודיים של משפחה זו של כתבי יד, את הרקע ההיסטורי שלה, ואת המשמעות של כל מרכיב המופיע בתוכה. בנוסף יוכל הקורא להגיע בקלות לעותקים נוספים של ״היריעה הגדולה״, ואף למקורותיה הוויזואליים והטקסטואליים.

[1] ׳אילן׳ הינו כינוי לסכימה דיאגרמתית בצורת עץ שהייתה בשימוש רחב בכל תחומי הלמדנות המערבית החל במאה ה-12 ובמידה רבה עד עצם היום הזה. מקובלים אימצו גם הם צורת סכימה זו, יחד עם סכימות רווחות נוספות, בראש ובראשונה תרשימים אסטרונומיים, והתאימו אותן לצרכיהם, וקראו להם 'אילנות'.

[2] הסכם שיתוף נחתם גם בין הפרויקט לבין הספרייה הלאומית. במסגרתו, הספרייה הלאומית מאפשרת להשתמש בכל צילומי כתבי-היד שברשותה, והפרויקט מספק לספרייה את המידע לקטלוג המקוון של הספרייה הלאומית. הסכמים לשיתופי פעולה, נחתמו עם מספר ספריות נוספות בעולם.

Share on FacebookShare on Google+Pin on PinterestTweet about this on Twitter